עזרא צמרי | צליל של מנדולינה בלב
תערוכה קבוצתית | מציירות לספרים
אגודת חובבי הצילום "עפולה קלאב" | אני, עירי, ארצי
אהובה שרמן | חמישים שנות יצירה
סטודנטים בטכניון | עפולה – מעבר למיידי
תערוכה קבוצתית | בוגרי מגמות אמנות בעפולה ע"ש מירב בן משה
תערוכה קבוצתית | לראות את האחר בתוכי
תערוכה קבוצתית | נשים יוצרות בעפולה
צביקה זליקוביץ | צילום מקרוב ומרחוק
שילובים - מגמות ביצירה הפיגורטיבית בישראל
תרצה אשכנזי - ארבל | פנים סדוקות
קפצנו לעפולה | בוגרי בי"ס גורן לתקשורת חזותית, מכללת עמק יזרעאל
תערוכת צילום: מחפשים את
האוצר –בשרשרת הדורות
נבחרת בוגרי אונ' חיפה
אוצרת: רותי קלימי
פתיחה: יום ראשון, 15 בינואר 2012, שעה 18:00
העבודות המוצגות מגיבות לתהליכים שהזמן יוצר ומגלות דאגה לכאבם של אחרים. מאיר משתמש במתכות שונות כחומר גלם, על ידי יצירת ריאקציות כימיות וטבעיות הוא משנה את פני החומר ומעצב אותו מחדש. הברזל עובר טרנספורמציה ומשנה את ערכו עד כדי התכלותו. במקביל עם הזמן גם הציור משתנה, הדימוי הוא זמני, הצבעים זמניים והכתמים זמניים, היצירה האמנותית מקבלת פנים אחרות ומהווה מטפורה לשינויים ולתהליכים המשפיעים על חיינו.מאיר מציג כאן את בגרותו הקיומית והיצירתית הוא נושא עמו את מכאובי העבר וההווה ומותיר תקווה להתחלה חדשה.
"אני מקבל את המתכות בצורה הנקייה והטבעית שלהן ומנסה לשלוט בשינויים שעוברים על החומר באופן טבעי, על ידי התזת חומרים היוצרים ריאקציות כימיות, כך מתחוללת הריאקציה על המתכת, המאכלת ומזרזת את יצירת הכתמים. כפי שעש אוכל לחם, כך גם הריאקציה הכימית אוכלת את הברזל. אני מנסה ליצור דימויים דרך החומר עצמו, דרך החלודה והדרך שבה הטבע מצייר בעצמו על הברזל. להרגשתי, החלודה היא המוות של החומר, הברזל עובר טרנספורמציה ומשנה את ערכו ואת סמליותו, ממשהו חומרי וגשמי אל עבר הרוחני והמטאפיזי. פעולת החריטה במתכת יוצרת בחומר חיים חדשים ונקיים המתחברים לכדי מעגל של התחלה וחוזר חלילה".
עם השתנות החומר, כך עם הזמן גם הציור משתנה, הדימוי הוא זמני, הצבעים זמניים והכתמים זמניים, הכל נעלם ומשתנה עם הזמן ואינו נשאר קבוע. התהליך האמנותי מקביל בעבודות אלה לתהליך הבריאה, היצירה האמנותית מעניקה לאמן היוצר את התקווה לבניית חיים חדשים.
הדימויים המסמלים את הדמויות החלשות החיות בשולי החברה, חרוטים ומצוירים על-גבי המתכת, ההומלסים שצצים יותר ויותר בתל אביב, העובדים הזרים והאנשים המבוגרים אשר נעלמים להם בתוך הקהל עם עגלות הסופר הריקות המדגישות את הריק ומייצגות את הנכסף ואת השאיפה למלאות החומר.
העבודות משנות את אופיין וצורתן במהלך הזמן,דמותו של הליצן העצוב ניטשטשה וכבר איבדה זה מכבר את פניה, כמו כן הפורטרטים המוצגים כסדרה מאורגנת השומרת על מבנה ברור, אף הם בשלבי השתנות. העבודה עם הכדור הפורח, המצביעה על ילדות מאושרת מורכבת מריבועים ריבועים כמו שאר העבודות,כתצרף הבונה את הסיפור, בחלקו כבר חלוד. התהליך האמנותי מקביל בעבודות אלה לתהליך הבריאה, השתילים הרכים הבוקעים מבעד לנסורת מגלים שבב של תקווה להתחלה חדשה.
בחזרה לראש הדף