|
אוצר: רוני רכב
פתיחה: יום רביעי י' באב תש"ע, 21 ביולי בשעה 18:00 בחסות ראש העיר מר אבי אלקבץ
נעילה: 31 באוגוסט 2010
בעולמה המסתורי של תרצה אשכנזי דמויות אנוש תופסת את מרכז הבמה – מרכז הקנבס.
דמויות במצבים קשים – לעתים פיהן חסום, המבט מלא אימה ותסכול, לעתים כפפה כחולה הבולטת בחריגותה ענודה על היד. הפנים המצוירות מלאות הבעה וכל אחד מציוריה הינו סיפור חיים שלמים.
רקעים כהים סופגים לתוכם את הדמויות, מעין אפלולית היוצרת אווירה אחרת, מסתירה-מגלה טפח. בעבודות מסוימות אנשים צצים מתוך הצל, כמעט צללים בעצמם. עולם אפל למחצה, עולמה של הציירת. דמויותיה הנעות בין רקעים בהירים המאפשרים התבוננות מדוקדקת לבין רקעים מוצללים המכתיבים אווירה ומכריחים את הצופה להשקיע מאמץ מיוחד כדי לפענח את התכנים. שכבות על גבי שכבות של מידע מובנות לתוך יצירותיה, נדרשת בהם התבוננות חוזרת כדי לספוג את כל המידע ולהעמיק את הבנת הנושאים המורכבים בהם עוסקת האמנית.
יכולותיה הטכניות מאפשרות לה להגיע תוך תהליך החיפוש והתהייה אל הביטוי האישי הנדרש כשפה ממצה עבורה. דמויותיה אינן נאות במובן המקובל, הן רחוקות מאידאל היופי. כל מטרתן לספר את סיפורן שהוא ברוב הפעמים סיפור של מצוקה אנושית. הן צצות ממעמקי הרקע באופן מפתיע, אווירת מלנכוליה שורה עליהן לעתים, מצוקתן ניכרת לעיני המתבונן. אדם נשען על קורת עץ, צלקת חוצה את מצחו, ספק כפות ספק מכונס בעצמו מתוך מצוקה. אדם אחר מגיח מתוך הצללים, ידיו מכסות על פיו בחשש, בחרדה. דמויותיה של האמנית הן כל-אדם. אין הן נלקחות מתוך המציאות עצמה אלא רק מיצגות אותה.
עיסוקה של היוצרת בחומרים קשים הלקוחים מהחיים ממצב אותה בעצמה לא מסחרית בעליל. עבודותיה הן יצירות לשם יצירה, יצירה כביטוי אישי. בחירה מודעת זו מאפשרת לה חופש מוחלט לעסוק בנושאים הנבחרים ולהעמיק לתוכם ללא שיקולים זרים.
חנה ברק אנגל.
|